פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא 10 פרקים

פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ד׳:ב׳:ב׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ד׳:ב׳:א׳ פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ד׳:ב׳:ג׳ »

2 תלמוד ירושלמי בבא מציעא פתח ↗

משנה: כֵּיצַד מָשַׁךְ מִמֶּנּוּ פֵּירוֹת וְלֹא נָתַן לוֹ מָעוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר נָתַן לוֹ מָעוֹת וְלֹא מָשַׁךְ לוֹ פֵירוֹת יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. אֲבָל אָמְרוּ מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל עָתִיד לְהִיפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה.

3 תלמוד ירושלמי בבא מציעא פתח ↗

משנה: הַהוֹנָאָה אַרְבָּעָה כֶּסֶף מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֶּסֶף לַסֶּלַע שְׁתוּת לַמֶּקַח. עַד אֵימָתַי מוּתָּר לְהַחֲזִיר עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ. הוֹרָה רִבִּי טַרְפוֹן בְּלוֹד הַהוֹנָיָיה שְׁמוֹנָה כֶסֶף לַסֶּלַע שְׁלִישׁ לַמֶּקַח וְשָׂמְחוּ תַגָּרֵי לוֹד. אָמַר לָהֶן כָּל הַיּוֹם מוּתָּר לְהַחֲזִיר. אָמְרוּ לוֹ יַנִּיחַ לָנוּ רִבִּי טַרְפוֹן אֶת מְקוֹמֵינוּ וְחָזְרוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים. אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַמּוֹכֵר יֵשׁ לָהֶם הוֹנָיָיה. כְּשֵׁם שֶׁהוֹנָיָיה לַהֶדְיוֹט כָּךְ הוֹנָיָיה לַתַּגָּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין לַתַּגָּר הוֹנָיָיה. מִי שֶׁהוּטַּל עָלָיו יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ תֶּן לִי אֶת מָעוֹתַי אוֹ תֶן לִי מַה שֶׁהוֹנִיתַנִי.

4 תלמוד ירושלמי בבא מציעא פתח ↗

משנה: וְכַמָּה תְהֵא הַסֶּלַע חֲסֵירָה וְלֹא יְהֵא בָהּ הוֹנָיָיה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַרְבָּעָה אִיסּוֹרוֹת מֵאִיסָּר לַדֵּינָר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַרְבָּעָה פוּנְדְיוֹנוֹת מִפּוּנְדְּיוֹן לַדֵּינָר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שְׁמוֹנֶה פוּנְדְיוֹנוֹת מִשְּׁנֵי פוּנְדְיוֹנוֹת לַדֵּינָר.

2 גמ' ומה היה חמסין. דחמס משמע לאו גזל ממש וכדאמרינן חמסן דיהיב דמי והן היו גוזלין ממש והלכך מפרש לה שהיו מתכוונין ליטול פחות משוה פרוטה שאינו יוצא בדיינין ואע"פ שהיו גוזלין ממש כחמס הוא:

3 רבה רבה. לג"ש כתיב וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכתיב באנשי סדום זעקת סדום ועמורה כי רבה:

4 כמעשה אלו. של דור המבול כך של אנשי סדום שהיו עושין כן וכדדריש באגדת חלק רעים אילו לאילו וחטאים בג"ע וכו':

3 תלמוד ירושלמי בבא בתרא פתח ↗

משנה: אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִים. מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת הַמּוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת יָפוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. שְׁחַמְתִּית וְנִמְצֵאת לְבָנָה לְבָנָה וְנִמְצֵאת שְׁחַמְתִּית עֵצִים שֶׁלְּזַיִת וְנִמְצְאוּ שֶׁלְּשִׁיקְמָה שֶׁלְּשִׁיקְמָה וְנִמְצְאוּ שֶׁלְּזַיִת יַיִן וְנִמְצָא חוֹמֶץ חוֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן. הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ מָשַׁךְ וְלֹא מָדַד קָנָה מָדַד וְלֹא מָשַׁךְ לֹא קָנָה. אִם הָיָה פִיקֵּחַ שׂוֹכֵר אֶת מְקוֹמָן. הַלּוֹקֵחַ פִּישְׁתָּן מֵחֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה עַד שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְאִם הָיָה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע וְתָלַשׁ כָּל שֶׁהוּא קָנָה. הַמּוֹכֵר יַיִן וָשֶׁמֶן לַחֲבֵירוֹ וְהוּקְרוּ אוֹ שֶׁהוּזְלוּ אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּאת הַמִּידָּה לַמּוֹכֵר מִשֶׁנִּתְמַלֵּאת הַמִּידָּה לַלּוֹקֵחַ. וְאִם הָיָה סִרְסוּר בֵּינֵיהֶן נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית נִשְׁבְּרָה לַסִּרְסוּר. חַיָיב לְהַטִּיף לוֹ שָׁלֹשׁ טִיפִּין. הִירְכִּינָהּ וּמִיצָּת הֲרֵי זֶה שֶׁל מוֹכֵר. וְהַחֶנְוָונִי אֵינוֹ חַיָיב לְהַטִּיף לוֹ שָׁלֹשׁ טִיפִּין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֵילֵי שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה פָּטוּר.

« פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ד׳:ב׳:א׳ פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ד׳:ב׳:ג׳ »